ר"ן על נדרים פ״ד ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ד ב:ט׳
9 אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי, וְהָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: הַגּוֹנֵב טִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וַאֲכָלוֹ — מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי טִבְלוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי חוּלִּין שֶׁבּוֹ. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי,
פירוש ר"ן על נדרים פ״ד ב:ט׳
9 הא רבי והא ר' יוסי בר' יהודה - רישא ר' יוסי בר' יהודה דס"ל דטובת הנאה אינה ממון וסיפא רבי דסבירא ליה דטובת הנאה ממון:
10 משלם לו דמי טבלו - דמי חולין שבו ודמי תרומות ומעשרות לפי טובת הנאה שיש לו בהן